הבִּישוּלוּתָא בְּחַבְרוּתָא חוזרת!

על השם בִּישוּלוּתָא בְּחַבְרוּתָא לסדנאות הבישול של אורי חשבנו כבר לפני שנתיים בערך.
אז רצינו שם למשהו שהוא לא ממש קורס בישול מצד אחד, אבל שמזמין גם אורחים לא מוכרים מצד שני.
בימי שישי, פעם בחודש, פתחנו את ביתנו לבישולים משותפים עם מי שבא. ובאו.
היה מעניין.

זכינו לבשל עם אנשים שבאו במקרה, עם כאלה שכבר התעניינו הרבה זמן בקורסים ובמחקרים של אורי, עם אנשים שלא התאימו להם המועדים של הקורסים ובאו במיוחד, עם אנשים שבאו מרחוק כדי לדבר על אוכ, עם זוג שרק נולד להם תינוק וחששו שלא יסתדרו עם סדנת בישול רשמית (אבל אח"כ הצטרפו לקורס שכולו סיורים ונהנו מאוד) וגם עם חברים קרובים שניצלו את ההזדמנות לשוב ולבשל ביחד.

מאז שעברנו מכפר יהושע לנווה איתן, הרחוקה יותר מהמרכז, המפגשים קצת התמסמסו להם.
אורי מבשל יותר במקומות אחרים, יש יותר סדנאות בישול, סיורי ליקוט וארוחות גורמה - במקומות שהם פחות קרובים לבית.
למרבה השמחה, פנה אלינו אורי רגב, מהמחלבה הישנה במושב אומץ, והציע להחזיר את הבישולותא אצלו, ליד הטאבון. יש עוד המון דברים מרגשים לכתוב על המקום המיוחד הזה שאורי בונה בשתי ידיו, אבל מה שהכי חשוב לנו כרגע - החל מיום שישי הבא (בלי נדר, כפי שנהוג לומר) - הבִּישוּלוּתָא בְּחַבְרוּתָא חוזרת!
ולא סתם חוזרת, הפעם - מבשלים ואופים בטאבון חרס.
במושב אומץ, בימי שישי, פעם בשבועיים.

אם אתם במקרה מבקרים את הבגדים של לולי או שאתם בסביבה מסיבה אחרת - בואו, נשמח לבשל איתכם.
אם חיפשתם תירוץ להתאוורר ביום שישי וליהנות ממאכלים משובחים בטאבון חרס- בואו!
אם בא לכם לדעת על מה כל המהומה - נשמח אם תצטרפו אליה.

הנה הפרטים:
מפגשים סביב הטאבון.
סדנת בישול ומאפה.
נשתמש בטאבון חרס מסורתי להכנת ארוחות בטעם של פעם.
בכל מפגש נכין גם תוספות מירקות טריים הגדלים בחווה.

ימי שישי פעם בשבועיים, 14:30-17:00

מאפים – 6.11.2009 - 150 ש"ח
מבחר מאפים ממולאים במיטב המילויים מירקות ואגוזים.
מאפים מקמח מלא שנטחן במקום, אפויים בטאבון.

ירקות סתיו - 20.11.2009 - 150 ש"ח
ירקות סתיו ממולאים באגוזים ודגנים מבושלים בטאבון.

ירקות צלויים - 27.11.2009 - 150 ש"ח
ירקות צלויים בטאבון, עם תבשיל של תערובת דגנים מלאים בטאבון.

דגים – 18.12.2009 - 180 ש"ח
תבשיל קדירה של דגי ים טריים עם תבלינים וירקות עונתיים.

עופות - 1.1.2010 - 180 ש"ח
עופות ממולאים צלויים בתנור עם תבלינים.

בשר – 15.1.2010 - 180 ש"ח
נתחי בשר עגל טרי בבישול ארוך, ונתחים בצריבה קצרה, בשילוב עם ירקות העונה.

הטאבון

המחלבה הישנה, מחודשת

ליקוט צמחי בר למאכל

מתוך כתבה שהתפרסמה באתר "חיים אורגניים":

הפתעת היורה, ניחוחות הגשם הראשון, תפסו אותנו השנה בבריכה בעיצומו של יריד ראש-השנה. בעודי מצטופף עם בנותי הנרגשות מתחת למזרון-ים, בתוך המים הרדודים, עלתה בליבי התרגשות לקראת המסע המתחיל בגשם. בכל שנה מחדש מעלה הגשם את ריחות האדמה, מעורר את הזרעים לנביטה ובעקבותיו הולכת הקרקע ונמלאת נבטים ירוקים, רעננים וטעימים.
אלה הבוחנים את האדמה לזהות בה נבטים אכילים ועלים טריים לסלט, בודקים בציפיה גם את השמיים. השינויים שמביא איתו החורף – בזווית השמש ובגשמים – מניבים שפע של צמחים שאפשר ללקט ולאכול, השינויים שמביאה איתה שמש הקיץ – מפריחים את הפרחים ומביאים את הפירות.
המלקטים לעולם עסוקים במצב השמיים ואינם יודעים מתי בדיוק יתחיל השפע הירוק ומתי יסתיים. כמי שמדריך סיורי ליקוט, השינויים הללו במזג האוויר משפיעים רבות על לוח הזמנים שלי. מאז הגשם ההוא בבריכה, שהצית בי את רוח נדודי החורף, אני בהמתנה, כל יום בודק את השמיים לראות בהם סימנים להתרחשויות שישפיעו על האדמה.

להמשך הקריאה: לחצו כאן

לבשל עם יוטקה

בשנים האחרונות נפלה בחלקי הזכות ללמד קורס עם יוטקה הרשטיין, מנהלת המסעדה האורגנית בהרדוף. זו זכות גדולה מכיוון שיוטקה היא אישה מיוחדת במינה ובעלת ראייה מעניינת על העולם והאנשים החיים בו. בכל שנה אני לומד ממנה מחדש על החיים בכלל, ובמיוחד על החיים ועל הרוח של האוכל.
יוטקה טוענת שאם אנחנו לא נבשל ביחד ונכניס את הרוח לאוכל, לא תכנס רוח ותתניע את הקורס שלנו. לכן, כל שנה, בחודשים שלפני שהקורס שלנו מתחיל, אנחנו נפגשים במטבח לכמה מפגשים בהם רק אנחנו מבשלים, שנינו. ארוחה לשתי המשפחות ולכמה חברים.
אנחנו לא מחליטים מראש מה נכין, פשוט נכנסים למטבח ויוצרים ביחד, אנחנו וכל היצרים שלנו. כראוי למי שעוסקים באוכל שנינו אנשים מאוד יצריים עם אגו גדול וכוונים ברורים. לא ברור איך כל זה נכנס למטבח אחד, אבל למרבה הפלא עד היום זה לא הפריע לנו ליצור יצירות מרגשות וטעימות, רק הפרה ועודד אותנו לכך.
ביום שני השבוע לקחתי את המשפחה ונסענו להרדוף. עלה בדעתי שמזמן לא פינקתי את אישתי בדגים, אז עשינו עיקוף קטן לטבעון וקנינו דגים טריים אצל אילן וורד, לפני שהמשכנו ליוטקה.
כרגיל, המשך הערב היה מיסתורין, לא ידענו מה נכין.
כשהגענו נכנסנו אני ויוטקה למטבח והבנות יצאו לשוטט בקיבוץ היפה עם האורחים שהזמנו לטעימות. יוטקה מיד התחילה לעבוד - לסדר ירקות, לקלף, לשטוף ולחתוך.
אני הסתכלתי עליה תמהה, הייתכן שכבר יש לה רעיון למנה?
שאלתי אותה: "מה את עושה?".
והיא ענתה: "אני לא יודעת אבל אני מתחילה לעבוד זה יניע את הבישול".
אז הנענו.
עבדנו כשעתיים, היה נהדר. מפריעים אחד לשני, ממרפקים האחד את השני, מערבבים, מורחים ומקפיצים.
בסופו של דבר יצאה ארוחה מגוונת – דג אחד קיבל שמלה של חרדל, דג אחר אודה בחצילים והדג השלישי כוסה בכוסברה ולימון. העדשים יצאו מתקתקים ומלוחים והיוו ניגוד מושלם לגרעיני שיבולת השועל המבושלים.
אחרי שיוטקה פתחה גם בקבוק מן היין של יקב לילך מכפר-יהושע, עברנו כולנו למצב מבושם של אחרי-ארוחה-משובחת על הספה. המראה ספון-העץ של המסעדה בהרדוף העניק תפאורה חמימה וביתית לארוחה וקינחנו בתה ובכדורי תמרים (מתכון: http://www.mazon-izun.com/site/show_sadna_new.asp?id=161).
אם יוטקה צודקת לגבי הבישול המשותף, הרי שארוחה טעימה שכזו לבטח שולחת את ניחוחותיה לכל מי שרוצה לבוא ולאכול איתנו מטעמים המשלבים את הגישה האנטרופוסופית שלה ואת גישתי.
אבל ליתר בטחון, אני חושב שנקבע לנו עוד כמה ארוחות כאלה. זה בטח לא יזיק, נכון?


קישורים קשורים:
עוד על קורס הבישול האורגני "כשיוטקה פגשה את אורי": http://www.mazon-izun.com/site/show_sadna_new.asp?id=153
עוד על המפגש בין אורי לבין יוטקה, בכתבה מYNET, שהתפרסמה ב-2007: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3372154,00.html
עוד על המסעדה בהרדוף: http://harduf.org.il/rest/

ושמחת בחגיך...

מהחג של ימי ילדותי אני זוכרת בעיקר את השיר הזה. "ו-שמחת... ב-חגיך... ו-היית אך שמ-א-א-ח!...".
סוכה גדולה בגודל הרחבה שלפני חדר האוכל, מלאה מפה לפה בצפיפות. קישוטים נופלים מהסכך ונושרים מהקירות. ועל הברזנטים הירוקים שמסביב, על אחד מהם, שלט בד גדול – "ושמחת בחגיך".
ותורנים שמנווטים עגלות מלאות כלבויניקים עם מרק עוף חם, מקפצצות על אבני הרחבה הבלתי אחידות. ילדים! זהירות! המרק חם. ואין מקום לעגלה לעבור או לילדים לרוץ וחלקם כבר רעבים מאוד. מי מתחיל קבלת חג עם ילדים בשבע בערב בשעון חורף?
הערב החגיגה היתה אחרת.
בראש השנה לקחנו על עצמנו, אורי ואני, להשיב עטרה ליושנה – להכין חג כפי שחגים היו נחגגים בנוה איתן. מפות לבנות (הפעם בלי ניילונים לכיסוי השולחן), שולחנות ארוכים, מרק עוף, הגשה לשולחנות, קבלת חג עם נגינה ושירה משותפת וקריאה, עם סידור שולחנות ועריכה משותפת והכל...
חגגנו בחדר אוכל המופרט והמושכר חג כמו פעם.
הנה כמה תמונות:


ותודות רבות לכל מי שעזר.

אז אחרי שזכיתי לשחזר חג כהילכתו בילדותי – נרגעתי. עכשו אפשר גם אחרת.
היום חגגנו בסוכה של סיגל ואמיר, בארוחה קהילתית ובאווירה בלתי מחייבת.
כל משפחה הביאה משהו לכירה, לבשנו כולנו בגדים של חג, שרנו כמה שירים עם התוף של לילך וניצן ברכה על הלחם והיין.
היה נעים מאוד לשבת ברוח הקרירה, על מחצלת, עם משפחתי וחברי ו... ולא לטרוח.
אחרי הטירחה הרבה שהיתה מנת חלקנו לקראת תחילת השנה הזו, שנתחיל אותה בטוב, שכולם יהנו, שיהיה טעים. בעיצומה של הטירחה של הימים האלה, בהם אנחנו עמלים על הדירה בה אנחנו גרים – בצביעה, בשיפוצים, בהכנת הגינה לחורף... נעים להיזכר בארעיות של כל זה. לזכור שגם קירות ואבנים נשחקים אט-אט אל האדמה והרוח. גם מהבית הזה, שנראה ומרגיש כל כך מגן וקבוע, לא ישאר דבר בעוד שנים רבות. גם הבית הזה פרוץ בחלקים רבים לחרקים, לכוחות הטבע, שמכרסמים בו ומחזירים אותו טיפין-טיפין לאיִן.
אל מול ארעיות הסוכה וארעיות החיים, על כל מה שיש לנו – אני מודה.
ובמיוחד מודה על איש בעל ידי קסם במטבח.
הנה המתכון למנת הפריקי שאורי הביא לארוחת הערב:

מרכיבים:
3 כוסות פריקי
4.5 כוסות מים
1/2 כפית אזוב
1/4 כפית פלפל שחור
1 כפית מלח
2 כפות שמן זית
חופן אגוזי מלך קצוצים
גרעינים מרימון שלם

הוראות הכנה:
1. מבשלים את הפריקי במים עם התבלינים עד שמתרכך והמים נספגים כולם בפריקי.
2. מערבבים את הפריקי המבושל עם האגוזים הקצוצים ועם גרעיני הרימון. ומגישים.

שמחה בחלקי ושמחה בחגי.
שמחו בחגיכם.
היו אך שמחים.
חג שמח.