בשנים האחרונות נפלה בחלקי הזכות ללמד קורס עם יוטקה הרשטיין, מנהלת המסעדה האורגנית בהרדוף. זו זכות גדולה מכיוון שיוטקה היא אישה מיוחדת במינה ובעלת ראייה מעניינת על העולם והאנשים החיים בו. בכל שנה אני לומד ממנה מחדש על החיים בכלל, ובמיוחד על החיים ועל הרוח של האוכל.
יוטקה טוענת שאם אנחנו לא נבשל ביחד ונכניס את הרוח לאוכל, לא תכנס רוח ותתניע את הקורס שלנו. לכן, כל שנה, בחודשים שלפני שהקורס שלנו מתחיל, אנחנו נפגשים במטבח לכמה מפגשים בהם רק אנחנו מבשלים, שנינו. ארוחה לשתי המשפחות ולכמה חברים.
אנחנו לא מחליטים מראש מה נכין, פשוט נכנסים למטבח ויוצרים ביחד, אנחנו וכל היצרים שלנו. כראוי למי שעוסקים באוכל שנינו אנשים מאוד יצריים עם אגו גדול וכוונים ברורים. לא ברור איך כל זה נכנס למטבח אחד, אבל למרבה הפלא עד היום זה לא הפריע לנו ליצור יצירות מרגשות וטעימות, רק הפרה ועודד אותנו לכך.
ביום שני השבוע לקחתי את המשפחה ונסענו להרדוף. עלה בדעתי שמזמן לא פינקתי את אישתי בדגים, אז עשינו עיקוף קטן לטבעון וקנינו דגים טריים אצל אילן וורד, לפני שהמשכנו ליוטקה.
כרגיל, המשך הערב היה מיסתורין, לא ידענו מה נכין.
כשהגענו נכנסנו אני ויוטקה למטבח והבנות יצאו לשוטט בקיבוץ היפה עם האורחים שהזמנו לטעימות. יוטקה מיד התחילה לעבוד - לסדר ירקות, לקלף, לשטוף ולחתוך.
אני הסתכלתי עליה תמהה, הייתכן שכבר יש לה רעיון למנה?
שאלתי אותה: "מה את עושה?".
והיא ענתה: "אני לא יודעת אבל אני מתחילה לעבוד זה יניע את הבישול".
אז הנענו.
עבדנו כשעתיים, היה נהדר. מפריעים אחד לשני, ממרפקים האחד את השני, מערבבים, מורחים ומקפיצים.
בסופו של דבר יצאה ארוחה מגוונת – דג אחד קיבל שמלה של חרדל, דג אחר אודה בחצילים והדג השלישי כוסה בכוסברה ולימון. העדשים יצאו מתקתקים ומלוחים והיוו ניגוד מושלם לגרעיני שיבולת השועל המבושלים.
אחרי שיוטקה פתחה גם בקבוק מן היין של יקב לילך מכפר-יהושע, עברנו כולנו למצב מבושם של אחרי-ארוחה-משובחת על הספה. המראה ספון-העץ של המסעדה בהרדוף העניק תפאורה חמימה וביתית לארוחה וקינחנו בתה ובכדורי תמרים (מתכון: http://www.mazon-izun.com/site/show_sadna_new.asp?id=161).
אם יוטקה צודקת לגבי הבישול המשותף, הרי שארוחה טעימה שכזו לבטח שולחת את ניחוחותיה לכל מי שרוצה לבוא ולאכול איתנו מטעמים המשלבים את הגישה האנטרופוסופית שלה ואת גישתי.
אבל ליתר בטחון, אני חושב שנקבע לנו עוד כמה ארוחות כאלה. זה בטח לא יזיק, נכון?
קישורים קשורים:
עוד על קורס הבישול האורגני "כשיוטקה פגשה את אורי": http://www.mazon-izun.com/site/show_sadna_new.asp?id=153
עוד על המפגש בין אורי לבין יוטקה, בכתבה מYNET, שהתפרסמה ב-2007: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3372154,00.html
עוד על המסעדה בהרדוף: http://harduf.org.il/rest/
יוטקה טוענת שאם אנחנו לא נבשל ביחד ונכניס את הרוח לאוכל, לא תכנס רוח ותתניע את הקורס שלנו. לכן, כל שנה, בחודשים שלפני שהקורס שלנו מתחיל, אנחנו נפגשים במטבח לכמה מפגשים בהם רק אנחנו מבשלים, שנינו. ארוחה לשתי המשפחות ולכמה חברים.
אנחנו לא מחליטים מראש מה נכין, פשוט נכנסים למטבח ויוצרים ביחד, אנחנו וכל היצרים שלנו. כראוי למי שעוסקים באוכל שנינו אנשים מאוד יצריים עם אגו גדול וכוונים ברורים. לא ברור איך כל זה נכנס למטבח אחד, אבל למרבה הפלא עד היום זה לא הפריע לנו ליצור יצירות מרגשות וטעימות, רק הפרה ועודד אותנו לכך.
ביום שני השבוע לקחתי את המשפחה ונסענו להרדוף. עלה בדעתי שמזמן לא פינקתי את אישתי בדגים, אז עשינו עיקוף קטן לטבעון וקנינו דגים טריים אצל אילן וורד, לפני שהמשכנו ליוטקה.
כרגיל, המשך הערב היה מיסתורין, לא ידענו מה נכין.
כשהגענו נכנסנו אני ויוטקה למטבח והבנות יצאו לשוטט בקיבוץ היפה עם האורחים שהזמנו לטעימות. יוטקה מיד התחילה לעבוד - לסדר ירקות, לקלף, לשטוף ולחתוך.
אני הסתכלתי עליה תמהה, הייתכן שכבר יש לה רעיון למנה?
שאלתי אותה: "מה את עושה?".
והיא ענתה: "אני לא יודעת אבל אני מתחילה לעבוד זה יניע את הבישול".
אז הנענו.
עבדנו כשעתיים, היה נהדר. מפריעים אחד לשני, ממרפקים האחד את השני, מערבבים, מורחים ומקפיצים.
בסופו של דבר יצאה ארוחה מגוונת – דג אחד קיבל שמלה של חרדל, דג אחר אודה בחצילים והדג השלישי כוסה בכוסברה ולימון. העדשים יצאו מתקתקים ומלוחים והיוו ניגוד מושלם לגרעיני שיבולת השועל המבושלים.
אחרי שיוטקה פתחה גם בקבוק מן היין של יקב לילך מכפר-יהושע, עברנו כולנו למצב מבושם של אחרי-ארוחה-משובחת על הספה. המראה ספון-העץ של המסעדה בהרדוף העניק תפאורה חמימה וביתית לארוחה וקינחנו בתה ובכדורי תמרים (מתכון: http://www.mazon-izun.com/site/show_sadna_new.asp?id=161).
אם יוטקה צודקת לגבי הבישול המשותף, הרי שארוחה טעימה שכזו לבטח שולחת את ניחוחותיה לכל מי שרוצה לבוא ולאכול איתנו מטעמים המשלבים את הגישה האנטרופוסופית שלה ואת גישתי.
אבל ליתר בטחון, אני חושב שנקבע לנו עוד כמה ארוחות כאלה. זה בטח לא יזיק, נכון?
קישורים קשורים:
עוד על קורס הבישול האורגני "כשיוטקה פגשה את אורי": http://www.mazon-izun.com/site/show_sadna_new.asp?id=153
עוד על המפגש בין אורי לבין יוטקה, בכתבה מYNET, שהתפרסמה ב-2007: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3372154,00.html
עוד על המסעדה בהרדוף: http://harduf.org.il/rest/
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה